כך הכל התחיל

בית ספר אוסישקין היה בית הספר הראשון ברמת השרון – שנוסד ב- 1931 .
 
בית הספר נקרא  על שמו של : 
 
"מנחם אוסישקין" (1863-1941)
"איש הברזל של התנועה הציונית".  
מנחם אוסישקין נולד ברוסיה והיה מהמנהיגים הבולטים, שפעל
להבניית החזון של הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל.
אוסישקין היה מראשי חובבי ציון ומן הדמויות המרכזיות בתנועה
הציונית ובהתיישבות היהודית בארץ ישראל.
במהלך חייו היה נוכח בכל הצמתים המרכזיים של התנועה הציונית.
  • הוא שימש בתפקיד המזכיר העברי בקונגרס הציוני הראשון בבזל. 
  • בקונגרס השני כחבר בוועד הפועל הציוני. מהמתנגדים החריפים לתכנית אוגנדה ומהתומכים ביישוב ארץ-ישראל.
  • החל משנת 1897 יצא למספר מסעות בארץ ופעל להקמת גופים שונים כגון: "הסתדרות המורים העבריים" שנוסדה בזכרון יעקב בשנת 1903.
  • משנת 1903 עמד בראש וועד חובבי ציון ומהפעילים למען ההתיישבות בארץ על בסיס עבודת כפיים. את דעותיו בעניין זה פרסם בחוברת "התוכנית שלנו".
  • בשנת 1918 התיישב בארץ ישראל ושימש כראש וועד הצירים.
  • לאחר מלחמת העולם הראשונה היה חבר משלחת מארץ ישראל, שהשתתפה בועידת השלום בפריס. בועידה זו נשא נאום בעברית שעורר הד רב, בו קרא להקמת מדינה יהודית.
  • בשנת 1923 נבחר לנשיא "קרן קיימת לישראל" ושימש בתפקיד זה במשך 18 שנים עד יום מותו. במקביל כיהן בשנות ה-30 כיו"ר ההנהלה הציונית. היה הכח המניע ברכישת קרקעות בעמק חפר, עמק יזראל ועמק בית שאן.
סיסמתו הייתה "אין דבר העומד בפני כוח הרצון" והרצון של אוסישקין לא ידע גבולות.
 
 

 
סיפורו של מקום
רמת השרון נוסדה בשנת 1922 כ"עיר שלום", במטרה לייסד יישוב בו יהיה "השדה קרוב לבית". מתיישבים הגיעו למושבה ואופיה הפך חקלאי מובהק תוך התבססות על נטיעת פרדסים, גידול עופות והקפדה על עבודה עברית.
בשנת 2003 הוכרזה כעיר, המושבה "רמת השרון", המקפידה לשמור על צביונה הכפרי, בעולם המודרני.
עיר המציעה לתושביה איכות חיים גבוהה, באמצעות המערכות הציבוריות ובראשם החינוך, שהן מן המפוארות במדינה.
 
בית הספר "אוסישקין" הוקם בשנת תר"ץ, 1931, ושימש כבית הספר הראשון במושבה, רמת השרון.
לפני הקמת בית ספר "אוסישקין", ילדי המושבה כיתתו רגלם ולמדו בהרצליה. בשנותיו הראשונות, בית הספר שימש כמרכז למידה עבור 17 תלמידים, בראשותו של המחנך אברהם בבל.
בשל מספרם המועט של התלמידים, לא הוכר בית הספר כמוסד חינוכי, על כן המושבה נאלצה לממנו.
כעבור שנתיים הצטרף לבית הספר "אוסישקין" יוסף קלמן, שנמנה עם תושבי המושבה והיה איש חינוך דגול.
בעונות החקלאות "הבוערות", שימש בית הספר כמרכז עבודה, בניהולו של יוסף קלמן.
תלמידי בית הספר התגייסו למספר שעות בכל יום ובשכר שצברו, השתמשו בכדי לרכוש אביזרי לימוד לבית הספר.
סיום שנת הלימודים בבית הספר "אוסישקין" הוכרזה כאירוע תרבותי יוצא דופן, בו תלמידי בית הספר הציגו על במה מאולתרת את חגיגת הסיום של גמר שנת הלימודים.
אירוע ייחודי זה היווה כמפגש תרבותי לכל תושבי המושבה.